00:59:31


[Login]   
[Book List]  

PLEASE NOTE: All bidding for the auction currently underway
at our new website at www.virtualjudaica.com/
.

 
Bidding Information
Lot #    15174
Auction End Date    7/18/2006 12:13:16 PM (mm/dd/yyyy)
          
Title Information
Title (English)    Kobetz Ma’aseh Yedei Geonim Kadmonim
Title (Hebrew)    קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים
Author    R. Judah ben Alexander Rosenberg, editor
City    Berlin
Publisher    Friedlaender
Publication Date    1856
          
Collection Information
Independent Item    This listing is an independent item not part of any collection
          
Description Information
Physical
Description
   Only edition. xiii, 55, 122 pp. octavo 205:125 mm., wide margins, light age staining. A very good copy bound in modern cloth boards.
          
Detailed
Description
   Important two part work on the writings of the geonim brought to press by R. Judah ben Alexander Rosenberg. The first part is the commentary of Rav Hai Gaon on Seder Toharot, with fort-nine emendations various sages; the second part is piyyutim from early geonim. There are approbations from R. Jacob Joseph ben Mordecai Ettinger, R. Jacob ben Aaron Ettlinger, R. Eliezer ha-Levi ish Horowitz, and R. Reuben ben Judah Baruch followed by R. Rosenberg’s introduction. The text is in a single column in square letters, the initial text is bold letters, on the tractates in Seder Toharot. It is accompanied by references in footnotes in rabbinc type, concluding with notes and corrections (p. 45-55). The second part is the piyyutim by geonim, beginning with the Seder Avodah by R. Yosi ben Yosi, Seder Avodah by Rav Saadiah Gaon, and many others.

The geonim were recognized by the Jews as the highest authority of instruction from the end of the sixth century or somewhat later to the middle of the 11th. In the 10th and 11th centuries the title of gaon was also used by the heads of academies in Erez Israel. In the 12th and 13th centuries - after the geonic period in the exact sense of the term - the title gaon was also used by the heads of academies in Baghdad, Damascus, and Egypt. Apparently, the term gaon was shortened from rosh yeshivat ge'on Ya'akov (cf. "the pride of Jacob," Ps. 47:4). Other explanations of the origin of the term offered by modern scholars are not acceptable. Rav Hai Gaon was the last and one of the greatest of theGeonim, who immediately followed the Talmud, and passed on its tradition to Europe and North Africa. He was a molder of the halakhah and the most prominent figure of his time. Of his youth nothing is known. From 986 he was the av bet din in the academy of Pumbedita, acting as the deputy to his father Sherira gaon; in this role he left his mark upon the mode of studies and general orientation of the academy. According to some, he had a share in composing the Iggeret Rav Sherira (see Sherira). Some time after he and his father had been released from prison, where they had been kept on a false charge, he became the gaon of Pumbedita, while his father was still alive, a position which he held for 40 years (998–1038). Although his position had been vied for by Samuel b. Hophni the latter withdrew his claim to the gaonate when Hai married his daughter. Students came to Hai's academy from Byzantium and from western Christian countries, from where queries were also sent to Hai. His ties with Spain and his influence upon Samuel ha-Nagid in particular are well known. Aside from his preeminence in rabbinic knowledge, he was well acquainted with the Persian and Arabic languages and with Arabic literature. While he permitted children to be taught Arabic writing and arithmetic, he warned against the study of philosophy (this was said in a letter ascribed to him and addressed to Samuel ha-Nagid). He criticized his father-in-law, Samuel b. Hophni, "and others like him, who frequently read the works of non-Jews." Rav Hai Gaon occupies a central position in the history of the halakhah. Later generations regarded him as the supreme authority, declaring that "he, more than all the geonim, propagated the Torah in Israel... both in the east and in the west... No one among his predecessors can be compared to him, who was the last of the geonim" (Abraham ibn Daud, Sefer ha-Kabbalah). The measure of his influence and the volume of his responsa, decisions, and comments can be gauged from the fact that approximately a third of all extant geonic responsa are his (some of them in conjunction with his father).

          
Paragraph 2    ... חלק ראשון, פירוש רבינו רב האי גאון על סדר טהרות, עם מ"מ [מראי מקומות] ותקונים מחכמים שונים... וחלק שני פיוטים מגאונים קדמונים. עם הגהות ותיקונים ובאורים מהחכם המגיה (דוד קאססעל) ומחכמים שונים. הוצאתי לאור... יהודה במהור"ר אלכסנדר זצ"ל ראזענבערג...

החלק הראשון (55 עמ'): פירוש רב האי גאון על סדר טהרות. בשולי העמ' מראי מקומות מאת דוד קאסל. בעמ' 55-46 "הערות ותקונים" מאת ר' יעקב אטלינגר, ר' נתן אדלר מלונדון ור' יעקב רייפמאן. על יחוסו של הפירוש לרב האי גאון, עיין: י"נ אפשטיין, פירוש הגאונים לסדר טהרות, ירושלים תשמ"ב, עמ' יב-לו. לדעתו הפירוש אינו של רב האי גאון אלא של גאון בלתי ידוע. החלק השני (122 עמ') "פיוטים מגאונים קדמונים", מתוך סידור רב סעדיה גאון, כ"י אוקספורד: סדר עבודה לר' יוסי בן יוסי. פותח: אזכיר גבורות א-לוה נאדרי (אוצר השירה והפיוט, א, עמ' 105, מס' 2230); סדר עבודה לרבנו סעדיה גאון. פותח: בא-דני יצדקו ויודוהו פנימה (שם, ב, עמ' 1, מס' 10); סדר עבודה לרבנו יוסף בן אביתור. פותח: אל אלהים בך יצדקו צדוק כל זרע ישראל (שם, א, עמ' 211, מס' 4624). ה"רשות" לסדר העבודה פותחת: אבואה ברשיון מחוללי (שם, שם, עמ' 8, מס' 127). בסוף הספר: ליקוטים מפירוש ר' חיים גאליפאפא על "סדר עבודה" זה; מנין תריג מצות לר' סעדיה גאון. פותח: את יי אלהיך תירא (שם, שם, עמ' 384, מס' 8495). ה"פתיחה" פותחת: אלהים אצל יום הלזה מימים ימימה (שם, שם, עמ' 214, מס' 4662); אזהרות לרבינו סעדיה גאון. פותח: אנכי אש אוכלה וניחרת מכל הנהרות (שם, שם, עמ' 308, מס' 6798); אזהרות לרבנא אליהו (ב"ר מנחם) הזקן. פותח: אמת יהגה חכי (שם, שם, עמ' 274, מס' 6022). שתי בקשות לר' סעדיה גאון. הראשונה פותחת: אתה הוא יי לבדך (שם, שם, עמ' 396, מס' 8755). הבקשה השניה: גם היום ידענו והשבונו אל לבבנו (שם, ב, עמ' 96, מס' 164). עם הוספה מאת ר' שלמה שרביט הזהב, בראש הבקשה השניה: תהלתך אין לה תחלה (שם, ג, עמ' 522, מס' 133); שיר מאת ר' אברהם אבן עזרא. פותח: אל בדתך האמרתנו (שם, א, עמ' 163, מס' 3491); סדר עבודה "אתה כוננת עולם ברוב חסד" (שם, שם, עמ' 399, מס' 8815). עמ' 110-84: הערות לסדרי העבודה ול"אזהרות" מאת ר' יחיאל מיכל זקש, חיים יעקב אונגער וזלמן שטערן. הסכמות: ר' יעקב יוסף ב"ר מרדכי [אטינגר], ברלין, יז שבט תרט"ז; ר' יעקב ב"ר אהרן עטטלינגער, אלטונא, ו בלק תרי"ב; ר' אלעזר הלוי איש הורוויץ, ווין, ז תמוז תרי"ד; ר' ראובן ב"ר יהודה ברוך, ווין, כב תמוז תרי"ד.

          
Reference
Description
   BE kof 237; CD-EPI 0309355
        
Associated Images
2 Images (Click thumbnail to view full size image):
  Order   Image   Caption
  1   Click to view full size  
  
  2   Click to view full size  
  
  
Listing Classification
Period
19th Century:    Checked
  
Location
Germany:    Checked
  
Subject
Novellae:    Checked
  
Characteristic
First Editions:    Checked
Language:    Hebrew
  
Manuscript Type
  
Kind of Judaica