[Book List]  

PLEASE NOTE: All bidding for the auction currently underway
at our new website at www.virtualjudaica.com/

Bidding Information
Lot #    26800
Auction End Date    6/15/2010 10:23:00 AM (mm/dd/yyyy)
Title Information
Title (English)    Haggadah with Loshon Hakhamim
Title (Hebrew)    הגדה של פסח ע'פ לשון חכמים
Author    R. Eleazer Nahmean Foa; R. Simeon Havilyo
City    Livorno (Leghorn)
Publisher    Daniel and Samuel Sa’adon
Publication Date    1809
Collection Information
Independent Item    This listing is an independent item not part of any collection
Description Information
   [2], 64 ff. octavo 210:144 mm., crisp wide margins, light age and damp staining, minor worming, paper repairs. A good copy bound in contemporary full leather boards, rubbed and split.
   Popular two part commentary on the Pesah Haggadah, comprised of Midrash be-Hiddush by the kabbalist R. Eliezer Nahman Foa (d. c. 1659) and Hevel Benei Yehudah by R. Simeon ben Judah Havilyo. Both commentaries had been printed earlier, Midrash be-Hiddush in Venice (1641) and Hevel Benei Yehudah in Mantua (1694-95) but this is the first joined printing. There are approbations from R. Jacob Nunes Weiss, R. Elijah Hayyim Walnisin, and R. Solomon Gallico, all of Livorno. The introduction to Midrash be-Hiddush is by twenty-five of R. Foa’s studnets, their names follwing the text. They write that“ Therefore, it is for us to praise the midrash that came out of our bet midrash by the sage R. Eliezer Nahman Foa, who with great scrutiny found in the verses and words of the sages details of numerous miracles and plagues with which the Mizrim were smote. In it are many new interpretations, fit for the table of kings. . . . Although the rav desired to merit the public and bring them closer to Torah, nevertheless due to his great humility he did not wish to bring it to press, for it is his practice to coneal his name. However, we, members of his society, having tasted of this midrash and finding it a “flask of balsam oil” (Sanhedrin 108a, Avodah Zarah 35b) lying in a corner, our spirits determined to move it from corner to corner so that its aroma will be dispersed.” R. Havilyo’s commentary is a combination of literal and kabbalastic interpretations. An example of the latter is, “In every generation a person is obligated to regard himself as if he had come out of Egypt . . . It comes to instruct us that every Jewish soul was under the domain of the kelipot and the Holy One, blessed be He, came in His glory, so to speak, and delivered us for the sake of His kindness and brought us out from there and we find that the spirit of resurrection . . .”

R. Foa was a student of R. Moses Isserles (Rema) and R. Menahem Azariah da Fano and the teacher of R. Moses Zacuto. He established a Hevrah Kedushah (burial society) in Reggio entitled Hevrat ha-Aluvim. R. Havilyo was a grandson of the renowned kabbalist R. David Havilyo. R. Simeon’s father came to Erez Israel from Egypt, serving as av bet din in Hebron. R. Simeon too served as rabbi in Hebron, subsequently traveling in the east, and, in 1694-95, was in Italy, where he published two of his books, Hevel Benei Yehudah and Helek Benei Yehudah, both comprised of his own insights and those of his father. These commentaries have since become popular among Belz Hassidim and been republished by them with other commentaries.

Paragraph 2    ... שני ספרים נפתחים... ע"ס [על סדר] הגדת ליל פסח [עם הפנים]... הראשון... ספר מדרש בחידוש, מהרב... אליעזר נחמן פואה [נדפס לראשונה בויניציאה ת"א] ... ושני בקדש ספר חבל בני יהודה, מהחכם... שמעון חבילייו [נדפס לראשונה במנטובה-ויניזיא תנ"ד-תנ"ה] ... נתעוררנו שנינו (חיים ביבאס... יעקב טובייאנא)... לחזור ולהדפיסם ... בשנת יפאר ע'נ'ו'י'ם' ב'י'ש'ו'ע'ה'

בספר "מדרש בחידוש" נשמט השיר של ר' משה שליט ובספר "חבל בני יהודה" נשמטו ההסכמות, פרט להסכמת ר' משה זכות, ו"בקשות" המחבר ואביו. מהפיוטים שאחר ההגדה נדפס רק "חד גדיא". דף סד: ספירת העומר. קודם לספירה פיוט, הפותח: ברכו לאל בשירה. ברכו על הספירה. סימן שמעיה חזק. פיוט זה נדפס גם בספר "חוקת הפסח". שם, מהוצאת ליוורנו תרט"ו ואילך, שובשה התיבה הראשונה ל"שירו". שיבוש זה ראינו גם בספרים אחרים שנדפסו בשנות התרכ"-. בפעם הראשונה שמצאנו פיוט זה, בספר רננת מזמור לר' שמואל יצחק מודיליאנו, שאלוניקי תקי"ג, התיבה הראשונה היא "ברכו", כמו כאן. דוידזון לא הבחין שלמעשה זה אותו פיוט בשינוי התיבה הראשונה בלבד ורשם אותו פעמיים כאילו היו שני פיוטים נפרדים. בפעם הראשונה עם תיבת "ברכו" בראש, באוצר השירה והפיוט, ב, עמ' 78, מס' 1736, ובפעם השניה עם התיבה "שירו" בראש, שם, ג, עמ' 455, מס' 1050. ר' יעקב טובייאנא הוסיף ליקוטי דינים לערב ולליל פסח וגם הערות מעטות בתוך ספר "חבל בני יהודה". בהערותיו הוא חותם את שמו 'איט"ן', ראשי תיבות: אמר יעקב טובייאנא. ההערות והכינוי מוזכרים בהסכמה.

   BE heh 180; Heller, 17th Cent.; Yaari 366; Yudlov 522; CD-EPI 0184973
Associated Images
3 Images (Click thumbnail to view full size image):
  Order   Image   Caption
  1   Click to view full size  
  2   Click to view full size  
  3   Click to view full size  
Listing Classification
19th Century:    Checked
Italy:    Checked
Haggadah:    Checked
Language:    Hebrew
Manuscript Type
Kind of Judaica